ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

לכל מי שאהב את הסרט הראשון מלפני 53 שנים,הבמאי ושני השחקנים הראשיים מ״גבר ואשה״ נפגשים שוב,מתגעגעים,מסכמים חיים,סוגרים מעגל באהבה,בכבוד ובהומור,וגם ברגישות מופלאה.שימוש בהרבה פלאשבקים מהסרט המקורי.משחק מעולה.

לא ללכת !!!! מ ש ע מ ם

סרט דרמה המתאר מערכת יחסים בין גבר ואשה מבוגרים, הוא בדיור מוגן והיא עדיין עובדת בחנות שלה. הסרט נע בין עבר להווה, כאשר הבמאי קלוד ללוש משתמש גם בסצנות מצולמות בשחור לבן, כל זאת על רקע הנוף של נורמנדי. סרט מרגש, משחק מצוין של שני שחקנים ותיקים, ז''אן-לואי טרנטיניאן אנוק איימה, מומלץ למי שאוהב נוסטלגיה.

תשעים דקות של סנטימנטאליות שמחברים את שני השחקנים הראשיים לסרט "גבר ואישה" מ-1966. אנוק איימה וז''אן-לואי טרינטיניאן מתחברים בסרט הזה אחרי חמישים שנה כשהיא בת 87 והוא בן 89. הסרט הזה מהווה סגירה של טרילוגיה שהחלה ב-1966. אחריו הוצג הסרט "20 שנה אחרי" שלא בדיוק צלח והנוכחי מוסרט חמישים שנה אחרי. סרט נוסטלגי שנע בין עבר להווה משולב קטעי הומור וסצנות בשחור לבן. את ז''אן-לואי אנחנו פוגשים בדיור מוגן כשהוא מתרגל תרגילי זיכרון בכיתה, מדקלם שירים בגינה. אחד הדברים שהוא זוכר היטב הוא את אהבתו אן (אנוק אימה). הבן מאתר את אן והיא מגיעה לבקרו בבית הדיור המוגן. מפסגת גילו הוא בטוח שהיא דיירת חדשה... המצלמה יושבת על פני השחקנים היטב, ובמיוחד על פניו של ז''אן-לואי. זוויות הצילום נותנות תחושה לצופה שהמצלמה חודרת לתוך קפסולות הזיכרון שעוד נותרו במוח. זו אומנות כל כבוד! הבן והבת של השחקנים הראשיים הם אותם שחקנים מקוריים שהופיעו בסרט מ-1966. גם אצלם הזמן חרש תלמים. מאוד אהבתי את צירוף הסצנה על הנסיעה המהירה ברחובות פריז. היא הכניסה מעט אדרנלין לסרט העצוב הזה. סרט לדור הבוגר.

הסרט הוא טוב. עצה אבל לבני הדור שלי: עשו טובה לעצמכם ואל תלכו לסרט זה.

זה סרט זה? ש י ע מ ו ם אחד גדול.